יישוב סכסוך משפחתי

האזנה:

אם נקלעתם לסכסוך משפחתי הנוגע לענייני נישואין וגירושין, יחסי ממון בין בני זוג, מזונות, עניינים הנוגעים לקטינים וכיוצא באלה, הדין מחייב אתכם להגיש בקשה ליישוב הסכסוך בטרם הגשת תביעה בבית המשפט לענייני משפחה או בבתי דין דתיים. מנגנון יישוב הסכסוכים קבוע בחוק המהו"ת (פגישות מידע, הערכה ותיאום) ובתקנותיו (התקנות להסדר התדיינות הסכסוכי משפחה, הוראת שעה, התשע"ו-2016).

מרגע הגשת הבקשה, לא תוכלו לפנות לערכאות המשפטיות בנושאים הקשורים לסכסוך למשך פרק זמן מסוים, פרט למקרים דחופים. כחלק מהליך יישוב הסכסוך, יזומנו הצדדים לאחר הגשת הבקשה ליחידת הסיוע, על מנת לנסות להגיע לפתרונות מוסכמים.

במידה שהליך יישוב הסכסוך לא יצלח, למגיש הבקשה תעמוד הזכות להגיש תביעה משפטית בתוך פרק זמן מסוים. ראוי להדגיש כי הליך זה מחייב רק צדדים המתגוררים במדינת ישראל. בנוסף, הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרה, אולם ההליך עצמו יינתן ללא כל עלות.

הצדדים רשאים להיות מיוצגים על ידי עורך דין במסגרת ההליך ביחידת הסיוע כבר מן הפגישה השנייה. אנשים שזכאים לסיוע משפטי בתחום המעמד האישי והמשפחה מטעם האגף לסיוע המשפטי, יכול לקבל ליווי וייעוץ מטעמו של משרד המשפטים, כמו גם השתתפות בחלקו בשכר טרחתו של המגשר, אם בצדדים יבחרו לפתור את הסכסוך שהתגלע ביניהם באמצעות הליכי גישור.

סכסוכים משפחתיים – רקע

סכסוכים משפחתיים הינם הליכים מתמשכים המלווים בשינויים משפטיים, כלכליים, חברתיים ורגשיים עבור כלל בני המשפחה. מטבע הדברים, הנפגעים המרכזיים מסכסוכים משפחתיים הינם הילדים. על רקע ההבנה כי במאבקים משפטיים בין בני משפחה כולם יוצאים נפסדים, חוקק החוק להסדרת התדיינות בסכסוכים משפחתיים, התשע"ה-2014, המכונה גם חוק המהו"ת, והתקנות הנלוות אליו.

חוק זה קובע כי לפני הגשת תביעות בענייני משפחה בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה, יש להגיש תחילה בקשה ליישוב הסכסוך.

מטרתו של החוק הינה לעודד בני משפחה המצויים בסכסוך כגון הליך גירושין לבחון אפיקי יישוב סכסוכים חלופיים לפני הפניה להליכים משפטיים. זאת, בעיקר בסיטואציות שבהן לבני הזוג נולדו ילדים משותפים, שכן ההורות המשותפת אינה מסתיימת גם לאחר הפרידה. מטרה נוספת של הליך יישוב סכסוך משפחתי הינה למנוע פניות מיותרות לבתי המשפט שעלולות ליצור עומס על בתי המשפט ולפגוע כתוצאה מכך בזכות הגישה לערכאות.

מהם התנאים המקדימים ליישוב סכסוך משפחתי?

סכסוך משפחתי הינו סכסוך בין אדם לבין בן משפחתו (בני זוג, בני זוג לשעבר, ההורים של ילדיו, או ילדיו) בעניינים המנויים להלן, במידה ששני הצדדים מתגוררים בתחומי מדינת ישראל:

• עניינים הקשורים בגירושין ובנישואין;
• תביעות רכושיות או כספיות בין בני זוג אשר נובעות ממערכת היחסים ביניהם, פרט לתביעות העוסקות בעזבונות, ירושות או צוואות;
• סכסוכים העוסקים בתשלום דמי מזונות;
• כל סכסוך הנוגע לקטין, פרט לתובענות הנוגעות להשבתם של ילדים חטופים או צווי עיכוב יציאה מן הארץ הנוגעים לילדים חטופים;
• אמהות או אבהות בנוגע לילד, פרט לתביעות שהוגשו בהסכמתם של שני הצדדים.

יש להדגיש כי החובה המתוארת לעיל להגשת הבקשה ליישוב הסכסוך טרם הגשת התביעה בעניינים אלה תחול על אנשים המבקשים להגיש את תביעתם בבית דין דתי או בבית משפט לענייני משפחה שהוקמה לידם יחידת סיוע.

אילו סעדים דחופים ניתן לבקש אף ללא הגשת בקשה ליישוב סכסוך?

אף על פי שברירת המחדל כיום הינה לפנות ליישוב סכסוך משפחתי, ישנם סעדים דחופים שניתן לבקש מבית המשפט לענייני משפחה או מבית הדין הרבני אף ללא הגשת בקשה ליישוב הסכסוך:

• בקשה לאישור ביצוע פעולה רפואית דחופה בקטינים כאשר לא הושגה הסכמה בין הוריו (לדוגמה: טיפול, בדיקה או אשפוז פסיכיאטרי דחוף);
• בקשה להנפקתו של דרכון או בקשה לאישור יציאתו של קטין לחו"ל לפעילות קבוצתית חינוכית;
• בקשה לקבלת סעד דחוף לרישומו של ילד למוסד לימוד במידה שהיא מוגשת בסמיכות לתחילת שנת הלימודים;
• תובענות דחופות לגירושין, כאשר הנתבע, שמתגורר בחו"ל מצוי בשטחי ישראל, או במקרים מיוחדים אחרים שבהם ההמתנה לסיום תקופת עיכוב ההליכים עשויה בסבירות גבוהה להביא למניעת התרתם של הנישואין.

יישוב סכסוך משפחתי – למי יש לפנות וכיצד ניתן לעשות זאת?

תחילה, על מגיש הבקשה או עורך דינו למלא טופס ייעודי לבקשה ליישוב סכסוכים. את הטופס ניתן למצוא כאן. לאחר מכן, יש להפנות את הבקשה למזכירות ביהמ"ש לענייני משפחה או בית דין דתי רלוונטי (בית הדין הרבני, בית דין העדה הנוצרית, בית הדין של העדה הדרוזית ועוד), אשר בתחום שיפוטם נמצא מקום מגוריהם המשותף האחרון של הצדדים לסכסוך. ראוי להדגיש כי הגשתה של הבקשה כרוכה בתשלומה של אגרה.

מהם שלבי הליך יישוב סכסוך משפחתי?

בשלב הראשון, יזומנו הצדדים לפגישת, היכרות ותיאום (מהו"ת) ביחידת הסיוע הסמוכה לערכאה השיפוטית הרלוונטית:

לאחר הגשתה של בקשת יישוב הסכסוך, יזומנו הצדדים לארבע פגישות היכרות ותיאום, שיתקיימו כולן בתוך ארבעים וחמישה ימים ממועד הגשתה של הבקשה (ואולם, ישנה אפשרות להאריך פעם אחת את התקופה בחמישה עשר ימים). יש להדגיש כי הזמנת לפגישת מהו"ת, כמוה כהזמנה לדיון בבית המשפט, ולכן על הצדדים מוטלת החובה להתייצב לכל הפגישות (שאינן כרוכות בתשלום).

כפי שציינו לעיל, הצדדים יתייצבו לפגישת המהו"ת הראשונה ללא ליווי עורך דין. החל מן הפגישה השניה, יוכלו הצדדים להביא עורך דין מטעמם לפגישה. פגישות ההיכרות והתיאום כוללות מתן אינפורמציה על ההליך המשפטי ועל ההשלכות השונות של הסכסוך על הצדדים ועל בני משפחתם. לכן, במהלך הפגישה תיערך היכרות עם שני הצדדים לסכסוך על מנת להעריך את הצרכים והרצונות שלהם תוך שקילת טובת הילדים שלהם.

במסגרת זו, תוצענה לצדדים אפשרויות נוספות ליישוב הסכסוך בדרכי שלום, תוך ניסיון לתאם תכנית המתאימה לצרכיהם של הצדדים. על מנת להגשים מטרות אלה, יינתן לצדדים מידע בדבר דרכי יישוב הסכסוכים האלטרנטיביות, כמו גישור, ייעוץ, טיפול זוגי או משפחתי, גירושין בשת"פ ועוד. במידה שפגישות המהו"ת ינחלו הצלחה, ייקבעו בהסכמה הסדרים בין ההורים בכל הקשור לילדיהם.

פגישת המהו"ת מודרכת על ידי עובד סוציאלי מטעם יחידת הסיוע. עובדי היחידה רשאים להתדיין עם שני הצדדים ביחד או בנפרד. כך, עובדי יחידת הסיוע מורשים להזמין לפגישות כל אדם שהם סבורים כי הנוכחות שלו עשויה לסייע לפתרונו של הסכסוך, במידה שהצדדים יסכימו לנוכחותו. לאחר סיום פגישת המהו"ת האחרונה, יחידת הסיוע תמליץ לצדדים לסכסוך כיצד ראוי לשיטתה ליישב את הסכסוך המשפחתי.

לאחר סיום ההליך, במידה שיגיעו הצדדים להסכמה, באפשרותם לפנות לביה"ד הרבני או לביהמ"ש לענייני משפחה על מנת שייתן להסכמה ביניהם תוקף של פסק דין. במידה שהצדדים לא יצליחו להגיע להסכמה, יהיה עליהם להודיע ליחידות הבירור אם ברצונם ליישב את הסכסוך במסגרת הליך חלופי.

על הצדדים יהיה למסור ליחידת הסיוע את ההודעה בתוך חמישה ימים ממועד קיום פגישת המהו"ת האחרונה. במידה שהצדדים יבחרו לפתור את הסכסוך במסגרת הליך חלופי, יהיה עליהם להסכים על תקופת המשך עיכוב ההליכים, ולפנות לגורמים הרלוונטיים בהתאם להמלצתה של יחידת הסיוע.