להאזנה:
כאשר בני זוג מחליטים להינשא, מבחינות רבות הם הופכים לתא משפחתי אחד, ומתנהלים באופן משותף בתחומים רבים. במידה שלזוג ישנם ילדים משותפים, הם מהווים חלק בלתי נפרד משני בני הזוג. כמו כן, במרוצת הזמן נוצר בין בני הזוג איחוד משאבים, או לכל הפחות שיתוף כלשהו בהם.
לכן, כאשר בני זוג מחליטים להיפרד ולהתגרש, המשמעות היא לעיתים כבדה. ככל שבני הזוג חיו ביחד תקופה ממושכת יותר, כנראה שהם צברו יחד רכוש רב וחוויות חיים משותפות. לכן, אקט הגירושין אינו פשוט כלל ועיקר, והוא יכלול התעסקות כמעט בכל תחום של חייהם המשותפים של בני הזוג.
הבירוקרטיה סביב הגירושין – חיסרון או יתרון?
העמדה הרווחת כיום היא שגירושין הם תהליך מייגע ומתסכל, וכי הבירוקרטיה הסובבת אותו היא בלתי נסבלת. ואולם, ניתן להתבונן בכך מזווית אחרת, ולטעון שדווקא הצורך להתנהל מול המדינה וערכאותיה השיפוטיות כדי לנתק את קשר הנישואין – יכול להביא לאפקט מצנן חיובי עבור בני הזוג, ולהרגיע את הלהט ביניהם במידה שקיים כזה.
הדבר יכול לסייע לבני הזוג לדון ביניהם על הסדרי החלוקה השונים באופן שקול ורגיש, או אפילו לגרום להם להבין שהקרע ביניהם אולי ניתן לאיחוי, ועליהם לנסות לתקנו. בכל מקרה, גם אם הפרידה ביניהם ברורה ומוחלטת, תקופת הביניים שבין הגשת הבקשה לגירושין ועד לאישורה יכולה לעזור לבני הזוג להסתגל לאורח חייהם החדש.
מהו אישור גירושין בבית הדין הרבני?
כאשר בני זוג מחליטים להיפרד, הם יצטרכו להסדיר ביניהם עניינים רבים, בתוך מסמך הקרוי "הסכם גירושין". הנושאים שבהם יצטרך המסמך לעסוק יהיו בין היתר; משמורת על הילדים המשותפים וקביעת נוהל לקבלת החלטות אודות הילדים, קביעת מזונות עבור הילדים ועבור האישה, וחלוקת רכוש. שני הנושאים הללו מורכבים מאוד, ולכן חשוב לנסות ולנהל שיח שקול בין בני הזוג, ולהשיג את ההסכמות לגביהם.
הסכם גירושין יכול להיעשות הן על ידי בני הזוג בעצמם, והן באמצעות גורם מתווך מקצועי כמו עורך דין, מגשר ואף טוען או טוענת רבניים. במידה שהצליחו בני הזוג להגיע להסכמות ולחתום על הסכם גירושין, הם יצטרכו לפנות לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה – ולהגיש לערכאה שבה בחרו את הסכם הגירושין החתום, כדי שיוכלו לקבל אישור גירושין בבית הדין הרבני.
כלומר, הסדר הגירושין אינו מספיק כדי לבצע את אקט הגירושין הסופי, והוא חייב להתבצע על ידי בית הדין הרבני, ולכלול סידור גט כדין.
מה סדר השלבים בבקשת אישור גירושין בבית הדין הרבני?
לאחר שמוגשת בקשת אישור גירושין בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה, ייקבע וייערך דיון ראשון בנוכחות בני הזוג, בדלתיים סגורות. מטרת הדיון הראשון היא לאשר את הסכם הגירושין ולתת לו תוקף משפטי של ממש, וזאת ייעשה לאחר שהשופט/ת או הדיין יתרשמו כי אכן בני הזוג חתמו על ההסכם מרצונם החופשי, והם מבינים את משמעותו ואת השלכותיו.
בנוסף תוודא הערכאה השיפוטית שאין בהסכם סעיפים בעייתיים, הן בהיבט היחסים שבין בני הזוג, והן בהיבט תקנת הציבור (שמירה על הסדר הציבורי). אישור הסכם גירושין כשלעצמו, ללא בחינת הגירושין בפני עצמם, הוא הליך פורמלי במהותו, ויחסית פשוט וקצר.
לאחר הדיון הראשון, הסכם הגירושין יאושר על ידי הערכאה השיפוטית, או שיתבקש מהצדדים לשנות בו פרטים מסוימים. לאחר אישור הסכם הגירושין, ייקבע וייערך דיון שני, שיעסוק בסידור הגט. דיון זה יוכל להיערך רק בבית הדין הרבני, שכן לו נתונה סמכות השיפוט הבלעדית לעסוק בנושאי נישואין וגירושין בין בני זוג ישראלים יהודים. יצוין שכדי לבצע תהליך אישור גירושין בבית הדין הרבני, יש צורך בתשלום אגרה.
אישור גירושין בבית הדין הרבני יהיה מעט יותר מסובך, כאשר בית הדין יבחן יותר לעומק את הסיבות שהובילו את בני הזוג לרצות להתגרש. כדי להתגרש, יש צורך בקיום של עילות גירושין (כמו סירוב לפרנס, אלימות, סירוב לקיום יחסי אישות, בגידה ועוד…). כאשר לא מתקיימת עילה לגירושין, תביעת הגט לא תתקבל, והצדדים יישלחו ל"שלום-בית".
מה התוקף של אישור גירושין בבית הדין הרבני?
לאחר שמתקבל אישור גירושין בבית הדין הרבני, מעמדו הוא של פסק דין מחייב. משמעות הדבר היא שחובה לציית לפרטים שנקבעו באישור, ואם אחד מבני הזוג מפר הוראה כזו או אחרת – יוכל בן הזוג השני או בא כוחו לפנות ישירות לגורם המטפל בנסיבות העניין.
למשל, אם מדובר בהעברה כספית שנקבעה בהסכם, ובן הזוג המעביר נמנע מלעשות זאת – יוכל בן הזוג השני לפנות להוצאה לפועל ולהציג בפניה את אישור הגירושין המחייב, והטיפול בעניין יעבור אליה.
האם אפשר לבטל או לשנות אישור גירושין בבית הדין הרבני?
לאחר שהתקבל אישור גירושין בבית הדין הרבני, ניתן לבצע בהסכם שינויים בהסכמת שני הצדדים, וכאשר הם חותמים על השינוי. לאחר ההסכמה והחתימה על השינוי בידי שני הצדדים להסכם, נדרש להגיש את ההסכם מחדש ולקבל אישור. כאשר מדובר בביטול של אישור גירושין בבית הדין הרבני, הדבר יהיה אפשרי רק כאשר הוכח שיש בו פגם בהסכמה, וכי אחד מבני הזוג או שניהם חתמו עליו עקב טעות, הטעיה, עושק וכדומה.
לכן, יהיה מדובר בדרך כלל במקרים חריגים.
מה עושים לאחר שהתקבל אישור גירושין בבית הדין הרבני?
כאמור, לאחר שבית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה קיבלו את הבקשה לאישור הסכם גירושין, בני הזוג יפתחו תיק לסידור גט בבית הדין הרבני. שלב זה הוא השלב שבו מתבצע האקט שיוביל לגירושין הסופיים. סידור גט הוא למעשה הטקס של מתן הגט, והוא כולל את רישום שמותיהם של בני הזוג, ואת המסירה הפיזית של הגט על ידי הגבר לאישה.
הטקס מעט מורכב, וכולל כמה שלבים אשר בחלקם נדרשים עדים. בבית הדין הרבני, ניתן להיות מיוצגים על ידי עורך דין, או על ידי טוענות או טוענים רבניים.
מה קורה במצב שבו בני הזוג לא הגיעו להסכמות הנדרשות?
יתכנו מצבים שבהם בני הזוג לא הסדירו ביניהם את הנושאים הקריטיים, וכאן ייכנס תפקידה של הערכאה השיפוטית, שתכריע במחלוקות מסוימות במידה וישנן. לפי סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953, סמכות השיפוט הייחודית נתונה לבתי הדין הרבניים בנושאי נישואין וגירושין של אזרחים ישראליים יהודים. ואולם, לתביעת הגירושין ישנם כמה פנים, אשר כל אחד מהם יכול להיות מטופל על ידי כמה ערכאות שונות.
למשל, ענייני הרכוש שבתביעת גירושין יכולים להיות נידונים בערכאה הדתית, והם יכולים להיות נידונים גם בערכאה האזרחית, דהיינו בית המשפט לענייני משפחה. מה שיקבע מי מבין הערכאות תדון בהיבט הרכושי של תביעת הגירושין, הוא "מרוץ הסמכויות". מרוץ הסמכויות הוא הכינוי לתופעה שבה כל אחד מבני הזוג ממהר לפנות לערכאה שתיטיב עימו ועם האינטרסים שלו.
במידה שאחד מבני הזוג מקדים "לכרוך" את תביעת הרכוש בתביעת הגירושין שהוגשה לבית הדין הדתי, סמכות השיפוט הייחודית לדון בסוגיה תהיה של בית הדין הדתי. מנגד, אם התביעה מוגשת קודם לבית המשפט לענייני משפחה, הוא שיקנה סמכות ייחודית לדון בה.
