בשנת 2017 קבע בית המשפט העליון קביעה עקרונית שקיבלה את הכינוי, המהפכה בדיני מזונות כי במשמורת משותפת ההורים נושאים יחדיו בחובת מזונות הילדים. על פי הפסיקה האחריות המשותפת נקבעת בהתאם למצבם הכלכלי של שני בני הזוג והאב אינו נושא בחובה כספית זו לבדו. הפסיקה מהווה ביטוי לשינויים החברתיים שחלים על תפקידי ההורים במשפחות בישראל כיום.
שינוי תפיסתי בעל משמעויות מרחיקות לכת
יש לציין כי המהפכה בדיני מזונות מביאה לידי ביטוי את התפיסה השוויונית של מערכת המשפט לגבי אופן תפיסת האחריות של ההורים כלפי ילדיהם. פסק דין זה שינה באופן מהותי את המצב המשפטי שהיה נהוג עד אז ועל פיו חובת תשלום מזונות הילדים הייתה באחריותו הבלעדית של האב בלבד, בין אם הילדים היו במשמורת מלאה של האם ובין אם היו הם במשמורת משותפת.
הלכה חדשה
בהלכה חדשה נקבע כי שני ההורים יישאו בחובת תשלום המזונות, לפי גובה הכנסותיהם השונות וחלוקת זמני השהות שלהם עם הילדים. בכך יש שינוי של המצב המשפטי שהיה קיים עד כה, לפיו חובת המזונות הוטלה באופן אוטומטי על האב בלבד, גם כשהייתה ביניהם משמורת משותפת וגם כשהאם קיבלה על הילדים משמורת מלאה.
הפחתת מזונות ילדים בתיקים סגורים
אחת הסוגיות המשמעותיות בעת ניהול הליכי גירושין הינה הפחתת דמי המזונות. לפי הלכות הפסיקה דמי המזונות אינם מהווים החלטה סופית וישנה אפשרות לבקש את הקטנתם, בהסתמך על הוכחה של שינוי מהותי בנסיבות המקרה.
כך לדוגמה, סיטואציה של פיטורים ממקום העבודה, תאונה או מחלה קשה אשר מגבילים את כושר ההשתכרות ומשנים בצורה קיצונית את המצב הכלכלי או הרחבת התא המשפחתי כאשר יש לבחון את נסיבות המקרה גופן.
הרקע לעתירה ולפסיקה
עד לפסיקה זו, אבות בישראל היו משלמים באופן אוטומטי כפל מזונות והם היו מכסים את הוצאות הילדים, הן כאשר הם היו שוהים עמם והן כאשר הם היו שוהים עם האם. העותרים טענו כי בשם עקרון השוויון יש לבטל מצב זה ולהטיל אחריות שווה של ההורים בדמי המזונות כל אחד למי השהות כאשר הילדים אתם. בית המשפט למעשה קיבל טיעון זה והורה על שוויון בנטל.
גילאים רלוונטיים לפסיקה
הפסיקה של בית המשפט נוגעת לדמי מזונות במקרה של משמורת משותפת על ילדים בגילאי 6-15. גם לאחר פסיקה זו, דמי מזונות עבור ילדים מגיל לידה ועד גיל שש עדיין מצויות באחריותו העיקרית של האב.
חישוב חלוקת המזונות בין ההורים לילדים בגילאי 6-15 נקבע כיום עלפי היכולות הכלכלית היחסית של כל הורה מכל המקורות העומדים לרשותו. הדבר כולל הכנסות מרכוש ושכר עבודה, והוא נקבע בכל מקרה ספציפית בהתאם לאופן חלוקת המשמורת הפיזית וזמני השהיה של כל הורה עם הילדים בהתאם לנסיבות של כל מקרה.
שינוי בשטח ויישום בתיקים שונים
ההלכה החדשה של בית המשפט העליון יושמה רבות בזמן שחלף מאז התקבלה ההחלטה על המהפכה בדמי מזונות ב-2017. מלבד יישום ההחלטה בתיקים עומדים ותלויים ניתן פסק דין הקובע כי את ההלכה של בית המשפט העליון ניתן להחיל גם על תיקים סגורים. הדבר מהפכני מכיוון שעד להחלטה זו היה מקובל כי אין לפתוח תיקי מזונות סגורים.
לצורך הפחתה של דמי מזונות הילדים המבקש היה נדרש להוכיח שינוי מהותי בנסיבות. כיום לאחר פסיקות נוספות בנושא נקבע כי עצם ההלכה של בית המשפט העליון בדבר שוויון בין ההורים בנטל המזונות במשמורת משותפת, מהווה לכשעצמה שינוי מהותי בנסיבות וניתן להתבסס עליה בקשת הפחתת תשלום דמי המזונות גם ללא שינוי נסיבות נוסף.
בעיות עם המהפכה בדיני מזונות
הקושי העולה מחלוקה שוויונית של דמי המזונות בהתאם לזמני השהות במשמורת משותפת נוגע להנחה המובלעת בפסיקה כי ההורים ישכילו להתקזז ביניהם בהוצאות הילדים. בפועל ישנם מקרים רבים שבהם זוגות אינם מסתדרים בצורה כזו שתאפשר יישום חלק של המנגנון של חלוקה בעין תוך קיזוז של ההוצאות בהסכמה.
צורך בשיתוף פעולה הסכמות
על מנת שהדבר יפעל כראוי יש צורך שהצדדים יחושו אמון זה בזה ויסכימו לשתף פעולה לצורך היישום. הדבר מאתגר מכיוון שבאופן מובנה אין שקיפות בין ההורים מכיוון שהם לרוב אינם יודעים כמה כסף הוציא ההורה השני בפועל על צרכי הילדים במשמורת שלו והדבר עלול להקשות על הצדדים ולהוביל לסכסוכים כספיים בין הצדדים.
מניעת השתמטות מתשלום מזונות
בעיה נוספת שלא נפסק והוכרע לגביה במסגרת מהפכת דמי המזונות ולמעשה פסיקה זו אף הקצינה, נוגעת לאופן ההשפעה של התמריץ הכספי על הבחירה בסוג המשמורת. לעיתים ייתכן מצב בו הצד שבוחר במשמורת משותפת לא יעשה זאת בגלל טובת הילד גופא אלא מתוך רצון להשתמט מתשלום מזונות.
מנגנון לריכוז וחלוקה
לצורך התמודדות עם בעיות אלו ניתן בסיוע עורך דין דיני משפחה לקבע מנגנון מוסכם בין הצדדים לריכוז הטיפול בהוצאות שאינן הוצאות קיום שוטפות כמו ביגוד, טיפול רפואי לא צפוי, ספרים וכן הלאה . ניתן לקבוע בהסכמה מי יהיה ההורה שירכז את ההוצאות הלא צפויות והוא שיקבל לידיו תשלום של מחצית מההוצאות הללו מההורה האחר.
פתרון אחר למצב זה יכול להיות באמצעות פתיחת חשבון בנק משותף של שני ההורים, אליו יוזרם תשלום באופן קבוע אותו יפקידו שני ההורים לחשבון כאשר ההורה המרכז הוא שינהל אותו. הקביעה לגבי מי יהיה ההורה המרכז צריכה להיבחן בהתאם למי נושא בעיקר הטיפול למרות שהמשמורות מוגדרת כמשותפת.
מהפכה כללית יותר
פסק הדין ניתן בכל הנוגע למחלוקות בין הורים גרושים בנוגע לנטל המזונות במקרים של משמורת משותפת. חשוב להבין שמדובר במהפכה רחבה יותר שמשתרעת על פני כל התחום של דיני משפחה ולמעשה נקבע על שוויון בין המגדרים, בין נשים לגברים בנוגע לתפיסת התפקיד של כל הורה והמעורבות הצפויה ממנו בחיי ילדיו גם לאחר הגירושין.
באופן מעשי ותמציתי הפסיקה קובעת כי החל מגיל 6 ומעלה חלוקת נטל מזונות הילדים תהיה תלויה בהכנסות של ההורים ובהיקף זמני השהות של כל אחד מהם עם הילדים ללא קשר למגדר של ההורה.
סיכום מהפכת דיני המזונות
לסיכום הנושא, כל זוג שהתגרש ובמסגרת משמורת משותפת נקבע חלוקה לא שוויונית של דמי המזונות ראוי שישקול מחדש האם לנוכח מהפכת דמי המזונות יש מקום לעדכן את הסדרי התשלומים. חשוב לדעת כי גם כיום לאחר פסיקה זו, כל שינוי נסיבות מהותי יכול לפתוח מחדש את הדיון לגבי המשמורת ודמי המזונות.
ליווי וייעוץ משפטי
במידה ואתם סבורים שאופן חלוקת המשמורת או גובה דמי המזונות אינו צודק ואתם מעוניינים לשנות את המצב, אתם מוזמנים לפנות לשירותי משרד עו"ד מיכאל פיינברג המתמחה בנושא. יחד אתכם נבין אם ניתן להגיע להסכמות חדשות והוגנות יותר מול בן/ת הזוג לשעבר או שיהיה צורך לפנות לערכאות לשם ביצוע השינויים הנדרשים בהתאם לפסיקה בתחום.
חלוקת זמני שהות ולינה המקובלת כיום במשמורת משותפת היא 8/6. כלומר שתי לינות אצל האב ושלוש לינות אצל האם במהלך השבוע כאשר כל סוף השבוע מתחלף. האיסוף בימי השהות הוא מהמוסד החינוכי ועד למחרת, תוך הבאת הילדים למוסד החינוכי. ישנם כיום גם מקרים של זמני שהות של שבוע אצל האב ושבוע אצל האם אך הדבר הינו נדיר יותר.
בבואו של בית המשפט לבחון בקשה לביטול או הפחתה בדמי מזונות ילדים, על בית המשפט לשקול שיקולים מתחומים שונים לרבות, מהו מצבו הכלכלי של האב אל מול מצבה הכלכלי של האם. הפרמטרים לקבלת הבקשה כוללים, שינוי נסיבות מהותי, שמבקש השינוי מבצע זאת בתום לב ושהצדדים השאירו פתח לשינוי נסיבות במסגרת ההסכם.
מאז קבלת ההלכה החדשה אנו רואים פסיקה ענפה של בתי המשפט לענייני משפחה, הרואים בפסק הדין התקדימי כשלעצמו שינוי מהותי בנסיבות ועילה עבור אבות להגיש תביעה ולבקש את הפחתת המזונות. כך לדוגמה, פסק דינו של השופט אליאס מבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה מיום 1.7.18 (תמ"ש 4542-03-16), הרואה בהלכת העליון בגדר שינוי מהותי בנסיבות ועילה להפחתת מזונות.
חישוב החבות של שני ההורים במזונות ילדיהם מעל גיל שש נעשה בהתאם להכנסות של שכל אחד מההורים ובהתאם ליכולתם הכלכלית באופני כללי כמו גם בהתאם לזמני השהיה בפועל של הילדים אצל כל אחד מהם. במידה ויכולת ההשתכרות של שני ההורים זהה וזמני השהיה מחולקים באופן בשווה, אזי האב כלל לא יהיה חייב במזונות.