עם גירושי זוג הורים, אחת הסוגיות המהותיות ביותר לדיון היא קביעת רדיוס מרחק בין הורים גרושים – כלומר, עד כמה רחוק יכולים ההורים להתגורר זה מזה כחלק מהסדר זמני השהות שנקבע (משמורת כביטוי קודם), תוך שמירה על טובתו הבלעדית של הילד. במסגרת הכתוב, נעשה מעט סדר בנושא זה. נסביר כיצד נקבע מרחק מגורים בין הורים גרושים, מה אומר החוק לגבי מרחק מקסימלי בין הורים גרושים, והאם ישנה גמישות בנושא.
מהו רדיוס המרחק הנכון בין הורים גרושים?
רדיוס מרחק בין הורים גרושים מוגדר לרוב לפי מאפיינים משתנים – צרכי הילד, שמירה על יציבות חייו ויכולתם של ההורים לקיים זמני שהות סבירים במחיצתו. על פי פסיקת בתי המשפט, מרחק זה יקבע לפי מספר פרמטרים, ביניהם:
- המרחק מבית הספר, מהחוגים ומהחברים הקרובים לילד.
- נוחות ההורים לקיום זמני שהות במחיצת הילד.
- הימנעות מיצירת ניתוק בין הילד לבין אחד ההורים.
על פי רוב, בית המשפט נוהג לקבוע מרחק מקסימלי במסגרת הסדר זמני שהות העומד על 30-50 ק"מ, או מרחק המאופיין בעד לחצי שעת נסיעה. עם זאת, קביעה זו עשויה להשתנות ממקרה אחד לאחר, בהתאם לנסיבות המשפחתיות הייחודיות; כפי שיפורט בהמשך.
כיצד מוחלט המרחק?
החלטה על מרחק מגורים בין הורים גרושים תתבצע לרוב במסגרת הסכם גירושין, ותקבע על ידי ההורים. ככל ואין הסכמה בין ההורים, בית המשפט לענייני משפחה הוא שיכריע בעניין, כאשר טובת הילד תהווה הערך המרכזי אשר יעמוד לנגד עיניו.
ככלל, הגורמים אשר ישפיעו על החלטת בית המשפט:
- עמדת ההורים והצורך של כל אחד מהם בנגישות לילד.
- מרחק העבודה של כל אחד מההורים.
- המלצות אנשי המקצוע, כדוגמת עובדים סוציאליים.
במקרים מסוימים, ככל וההורה מעוניין לעבור עיר, תעלה השאלה האם הוא יכולה לעבור לעיר אחרת ללא אישור ההורה השני. על פי רוב, ככל ומעבר זה עלול לפגוע בזמני השהות עם ההורה השני, בית המשפט עשוי להתערב.
מה אומר החוק?
רדיוס המרחק איננו קבוע במסגרת החקיקה הישראלית. עם זאת, במקרה זה יחולו הוראות ממעמד נורמטיבי נמוך יותר – תקנות והנחיות כלליות. החוק מעניק לשופט סמכות לקבוע מגבלות על מעבר מגורים של הורה במקרה בו מעבר זה עלול לפגוע בקשר בין הילד להורה השני.
מעבר לכך, חשוב להדגיש, הגדרת הרדיוס מתייחסת למרחק המקסימלי במסגרת הסדר זמני שהות (משמורת משותפת בעבר). בניגוד למשמרת בלעדית לאב או לאם, במצב שכזה נדרשת קרבה גיאוגרפית לצורך אפשור רצף תקין בחיי הילד. לרוב, בית המשפט נוטה לאשר הסדר זמני שהות כאשר ההורים גרים ברדיוס סביר אחד מהשני, לרוב, מרחק שאינו עולה על חצי שעת נסיעה. ככל שקיימת משמרת בלעדית לאחד ההורים, שאלת הרדיוס איננה רלוונטית.
בנוסף, ככל וקיים צורך דחוף מצד אחד ההורים לשנות את מקום מגוריו, ניתן להגיש בקשה לעו"ד גירושין. האחרון יסייע בניהול ההליך המשפטי.
האם קיימים מקרים חריגים?
קיימים מקרים במסגרתם בית המשפט מאפשר גמישות בנושא רדיוס מרחק בין הורים גרושים. לרוב, הגמישות תינקט בסיטואציות מיוחדות, כדוגמת:
- כאשר ההורה השני אינו מעורב כלל בחיי הילד.
- במידה והילד עצמו מביע רצון למעבר.
- כאשר התנאים הכלכליים או הבריאותיים של אחד ההורים מחייבים מעבר מקום מגורים.
גם במקרים חריגים, יש להגיש בקשה רשמית לבית המשפט באמצעות עו"ד לענייני משפחה. מעבר לכך, לעיתים תידרש חוות דעת מטעם מומחה בתחום ההורות והמשפחה.
על כן, שאלת רדיוס מרחק בין הורים גרושים תקבע לפי טובת הילד וצורכי ההורים. בעוד שייתכנו מצבים בהם תתאפשר גמישות מטעם בית המשפט, הדבר יחייב בדיקה משפטית. במקרים הנגועים באי הסכמה, מומלץ לפנות לעו"ד גירושין מקצועי, אשר יוכל להמליץ על פתרון אשר יאזן בין הצרכים של כלל הצדדים, פתרון אשר יאושר על ידי בית המשפט.
במקרים מסוימים, שינוי רדיוס עשוי להשפיע גם על נושאים כמו מזונות זמניים. על כן, חשוב לוודא שכל שינוי מגורים נעשה בהתאם להוראות החוק.