המושג המשפטי טובת הילד נפוץ במשפט הישראלי, במיוחד בתחום הגירושין וקביעת המשמורת על הילדים. באופן כללי, עקרון טובת הילד מנחה את פסיקת בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים בבואם להכריע בסוגיות הקשורות לענייני הקטינים, כולל סוגיית משמורת וסוגיית הסדרי הראייה. עקרון זה נועד להבטיח כי ההחלטה המשפטית תתמקד בצרכיו הייחודיים של הילד.
מה היא טובת הילד בגירושין? מה המעמד המשפטי של עקרון זה בבית המשפט? כיצד העקרון משפיע על החלטת בית המשפט? האם יש קשר לחזקת הגיל הרך? עו"ד גירושין וענייני משפחה מיכאל פיינברג הכין מדריך בנושא.
מה היא טובת הילד בעולם המשפט?
העקרון המנחה את בית המשפט לענייני משפחה בעת הכרעה בענייני קטינים, בדגש על הכרעה בענייני משמורת לילד קטין והסדרי ראייה, הוא עקרון טובת הילד המעוגן בסעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית. חשוב לציין כי טובת הילד מהווה נר לאורו של בית המשפט שנדרש להכריע בסוגיות המורכבות הנוגעות לצרכים הייחודיים של ילדי ההורים המתגרשים, ומטרת עקרון זה היא להבטיח כי ההחלטה המשפטית תתמקד בשמירה על יציבותו הפיזית והרגשית של הילד ובשמירה על קשריו עם הוריו. כלומר, כאשר בית המשפט נדרש לאשר הסכם גירושין הוא בוחן בין היתר את סוגיית טובת הילד ועליו לפעול לפי כלל זה.
סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית קובע כך: "לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את העניינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אימם אם אין נסיבות מיוחדות להורות אחרת". עקרון טובת הילד מהווה אמת מידה שמנחה את בית המשפט בסוגיות לקביעת משמורת קטינים, כפי שעקרון זה בא לידי ביטוי בבג"צ 7/83 (ביארס לוי נ' ניסים לוי).
מה בוחן בית המשפט בעיקרון טובת הילד?
בית המשפט בוחן ומתחשב במספר גורמים כאשר עליו להכריע בענייני ילדים על מנת ליישם את עיקרון טובת הילד באופן אחיד ושוויוני בהכרעות מסוג זה. לדברי השופטת דורנר ברע"א 4575/00 בית המשפט נדרש להתחשב בגורמים הבאים שנקבעו על ידי הוועדה:
- רצון הילד, תחושותיו, דעותיו ועמדתו לגבי העניין הנדון.
- שלמות פיזית ונפשית של הילד.
- גיל הילד וכשריו המתפתחים.
- מימד הזמן בחיי הילד (משך הזמן שהילד עשוי להימצא במעבר בין מסגרות, כולל בתים).
- מין הילד, מאפיינים ותכונות רלוונטיים לעניין הנדון.
- השפעת ההחלטה על חיי הילד.
- קשרים ויחסים של הילד עם הוריו ועם אנשים משמעותיים אחרים בחייו.
- עמדת הורי הילד.
- חוות דעת של מומחים (פסיכולוג או עובד סוציאלי), ככל שבית המשפט נדרש לחוות דעת מקצועית ומעמיקה.
האם קיים קשר לחזקת הגיל הרך?
חזקת הגיל הרך קשורה לעקרון טובת הילד בגירושין, וחזקה זו מהווה כלל משפטי המעוגן בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות לפיו אם הורי הילד הקטין אינם מצליחים להגיע להסכמה בשאלת המשמורת, או אז יכריע בית המשפט והוא יורה על מסירת הילדים הקטינים מתחת לגיל 6 לחזקת האם. יחד עם זאת, ראוי לציין כי יש נסיבות מיוחדות שבהן בית המשפט יורה על מסירת הילד לחזקת האב בגלל אי כשירותה של האם, ובשנים האחרונות חל שינוי באופן שבו בתי המשפט לענייני משפחה מיישמים עקרון זה של חזקת הגיל הרך בגלל הרצון של הורים רבים להגיע להסכם של הורות משותפת (משמורת משותפת), גם במצבים שבהם הילדים מתחת לגיל 6.
לכן, אם האב מעוניין לקבל את ילדיו למשמורת עליו להוכיח קיומן של נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת בשם טובת הילד.
כיצד מתקבלת החלטת בית המשפט?
בית המשפט הנדרש להכריע בענייני משמורת ילדים פועל לפי העקרון המנחה של טובת הילד בגירושין, ועליו להכריע מי מההורים יקבל משמורת על הילד בהתאם לעקרון זה ועל פי הגורמים שנקבעו על ידי הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט.
יחד עם זאת, ההורה האחר שלא קיבל משמורת נחשב עדיין לאפוטרופוס והוא מהווה חלק חיוני בהליכי קבלת ההחלטות החשובות הנוגעות לחיי הילד. לכן, ההורה שקיבל משמורת מחויב להתייעץ ולקבל החלטה תוך שיתוף פעולה עם ההורה האחר, לרבות בעניינים הנוגעים למקום מגוריו של הילד, מוסד חינוכי, ענייני דת, טיפולים רפואיים ועוד.
בשנים האחרונות בתי המשפט הבינו כי אין פתרון שמתאים לכל המשפחות, במיוחד כיום בגלל הפופולריות של הורות משותפת, לכן הם בוחנים לעומק כל מקרה ומתחשבים במעורבות ההורים בגידול הילדים עוד בטרם הפרידה, כמו גם ביכולת ההורים לספק סביבה יציבה ולדאוג לאינטרסים של הילד.
האם ניתן לערער על כך?
ההורה האחר יכול להגיש ערעור על החלטת בית המשפט הנוגעת לילדו, ועליו להגיש עתירה מסודרת ולהציג טיעונים משכנעים. יש להגיש ערעור על פסק דין למשמורת של בית המשפט לענייני משפחה בתוך 45 ימים או בתוך 30 ימים במקרה שפסק הדין למשמורת נוהל בבית דין דתי.
למידע נוסף ולליווי משפטי מקצועי – אנא צרו עוד היום עם משרד עו"ד מיכאל פיינברג, עו"ד לענייני גירושין, ענייני משפחה ומקרקעין שזכה עד היום בהצלחות משפטיות רבות.
