להאזנה:
בשנים האחרונות חל שינוי בגישה להפחתת מזונות במשמורת משותפת מצד בתי המשפט לענייני משפחה בישראל. בעוד שלפי הדין העברי, האב האחראי הבלעדי לתשלום מזונות ילדים, כפי שנקבע על ידי בתי הדין הרבניים, בתי המשפט לענייני משפחה נוטים יותר ויותר לפסוק מזונות ילדים נמוכים יותר במצבי משמורת משותפת.
מזונות ילדים ניתנים על פי דין ומהווים תשלום קבוע שנועד להבטיח את הקיום הבסיסי הכלכלי של הילדים. ישנן מזונות ילדים מדין חובה הנוגעים לצרכים השוטפים של הקטינים עבור ביגוד, הנעלה ומזון ומזונות מדין צדקה המבוססים על יכולתו הכלכלית של האב. ישנם מצבים בהם נקבע דמי מזונות בגובה מסוים וניתן לבקש הפחתת מזונות במשמורת משותפת.
בסקירה זו נדון בעקרונות המנחים את החלטת בתי המשפט בתביעות להפחתת מזונות ילדים ובדרך להגשת בקשה להקטנת מזונות שסיכוייה להתקבל גבוהים.
לפי מה נקבעים מזונות ילדים
מזונות ממין צדקה נוגעים להוצאות הלא בסיסיות שנדרשות לטיפול בילדים החל מגיל 6. מזונות אלו נקבעים באופן עקרוני בהתאם לאופן קביעת המשמורת בהתאם להכנסות של שני ההורים, זמני השהות אצל כל אחד והצרכים של הילדים בפועל.
קביעת תחשיב מזונות ילדים הוא אחד מן הנושאים המרכזיים במסגרת הליך גירושין ובהעדר הסכמה בין בני הזוג יכריע בעניין בית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין הרבני בהתאם למקום בו מתנהל ההליך המשפטי.
מקורה של סוגיית הפחתת מזונות במשמורת משותפת
מזונות ילדים נועדו לכסות את ההוצאות הקשורות לטיפול בילדים וגידולם בידי ההורה המשמורן, אחרי הגירושין. אולם מהו דין דמי מזונות ילדים במשמורת משותפת שבה שני ההורים חולקים באופן שווה באחריות לגידול הילדים?
כאשר מדובר בהסדרי משמורת, הסכם משמורת משותפת עשוי להשפיע על סכום המזונות המשולם, שכן משך הזמן שכל הורה מבלה עם הילדים הוא אחד הגורמים החשובים בקביעת מזונות הילדים. עם זאת, ההשפעה של הסדר משמורת משותפת על סכום המזונות תהיה תלויה בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה.
שינוי נסיבות מהותי
על פי הפסיקה העדכנית, על מנת לבקש הפחתת מזונות במשמורת משותפת או לחילופין לשם הגדלתם יש צורך להוכיח שהיה שינוי נסיבות מהותי לעומת מצב שבו נקבעו דמי המזונות. הדבר נכון, הן כאשר דמי המזונות נקבעו בהסכמה על ידי הצדדים וקיבלו אישור מבית המשפט והן כאשר דמי המזונות נקבעו בפסיקה משפטית לאחר שהסכסוך הובא בפני הערכאה המתאימה.
מקרים שייחשבו לשינוי
שינוי המהווה עילה מוצדקת להפחתת מזונות יכול שיהיה שינוי בסטאטוס משפחתי. הדבר יכול להיות בעקבות נישואין מחדש של האם שמספק לה מקור הכנסה נוסף או נישואין מחדש של האב שמטיל עליו הוצאות נוספות. ניתן לבקש הפחתת מזונות ילדים במשמורת משותפת גם במקרה של הולדת ילד נוסף מנישואין לבן/בת זוג חדש.
הרציונל העומד בבסיס האפשרות להפחתת מזונות משמורת משותפת
במקרים מסוימים, הסדר משמורת משותפת עשוי להביא להפחתה בסכום מזונות הילדים, שכן להורה המשמורן עשוי להיות פחות צורך בתמיכה כלכלית אם הוא חולק באחריות לגידול הילדים עם ההורה השני. עם זאת, הפחתת מזונות בני הזוג תהיה תלויה במספר גורמים, לרבות הצרכים הכספיים והמשאבים של שני בני הזוג, תנאי הסכם המשמורת המשותפת וכל שיקול רלוונטי אחר.
חשוב לציין כי כל מקרה גירושין הוא ייחודי, וההשפעה של הסדר משמורת משותפת על מזונות בני הזוג יכולה להשתנות מאוד בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה. מכאן שאם אתם שוקלים להתגרש ויש לכם שאלות לגבי מזונות ילדים, מזונות אישה או הסדרי משמורת משותפת, עדיף לפנות לייעוץ של עורך דין מוסמך בתחום של דיני משפחה.
לעזרת עו"ד מיכאל פיינברג – עורך דין דיני משפחה מנוסה, בהגשת תביעה להפחתת מזונות ילדים במשמורת משותפת, חייגו כעת: 054-7275200.
הפחתת מזונות במשמורת משותפת
מה היו העקרונות שהנחו את קציבת מזונות הילדים במתכונתם המסורתית?
בעבר, הגישה המסורתית לקביעת משמורת ומזונות בהליכי גירושין, נשענה על "חזקת הגיל הרך". על פי דוקטרינה זו, לאם הוענקה לעתים קרובות משמורת בלעדית על הילדים והאב נדרש לשלם מזונות כדי לפרנס את הילדים. גישה זו התבססה על ההנחה שלילדים צעירים טוב יותר בטיפול אמם וכי תפקידו העיקרי של האב היה לספק תמיכה כלכלית.
עם זאת, ככל שהגישה החברתית לתפקידי מגדר והורות השתנתה, כך השתנתה הגישה למשמורת ילדים ותמיכה כלכלית במקרי גירושין. חזקת הגיל הרך הוחלפה בגישה ניטרלית יותר מגדרית המכירה בחשיבותם של שני ההורים בחיי ילדיהם ומבקשת לקדם מעורבות ואחריות הורית שווה.
בשנים האחרונות המגמה בבתי המשפט בישראל היא לאפשר הסדרי משמורת משותפת, כאשר שני ההורים חולקים אחריות משפטית וכלכלית כלפי ילדיהם. הדבר הביא למעבר מהגישה המסורתית של דרישה אוטומטית מהאב לשלם מזונות בתיקי גירושין, לכיוון קביעה פרטנית יותר של מזונות ילדים על סמך הנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה.
כתוצאה מכך, במקרי משמורת משותפת, החובה לתשלום מזונות וגובה המזונות המשולמים עשויים להשתנות בהתאם לנסיבות המקרה לגופן, לרבות הצרכים הכלכליים והמשאבים של שני בני הזוג, תנאי הסכם המשמורת המשותפת ושיקולים נוספים הקשורים ברווחת הילדים ומשאבי ההורים.
מגמת הפחתת המזונות בתיקי משמורת משותפת בישראל
בשנת 2017 נתן בית המשפט העליון פסיקה תקדימית שקבעה כי במקרים של משמורת משותפת בהם שני ההורים מעורבים באופן פעיל בגידול ילדיהם הקטינים בגילאי שש עד חמש עשרה, ניתן לצמצם את התמיכה הכספית שהאב נדרש לספק לאמם של ילדיו לצורך אחזקתם, לצורך חלוקה שוויניות יותר של הנטל הכלכלי של פרנסת הילדים בין הוריהם.
פסק דין זה מתיישב עם הגישה הרווחת בבתי המשפט לענייני משפחה כיום, הקובעת כי על שני ההורים לילדים בין הגילאים 6 ו- 15 מוטלת אחריות לכלכלת הילדים, על בסיס המצב הכספי וההתחייבויות הפיננסיות של כל צד.
באילו קריטריונים משתמשים בתי המשפט לקביעת גובה המזונות במשמורת המשותפת?
בעת קביעת חלוקת המזונות בין שני ההורים במשמורת משותפת, מתחשבים בתי המשפט במספר גורמים, ביניהם: הכנסת כל הורה מעבודה וממקורות אחרים, ההוצאות שכל אחד מההורים נושא בהן ומספר הימים שכל אחד מההורים מבלה בהם עם ילדיו. קריטריונים אלו מסייעים לבית המשפט לקבל החלטה הוגנת ומאוזנת לגבי חלוקת מזונות בתיקי משמורת משותפת.
כמה הפחתה במזונות ניתן להשיג במשמורת המשותפת?
היקף הפחתת המזונות בתיקי אחריות הורית משותפת, אינו קבוע ומשתנה מתיק לתיק. לפני פסיקת בית המשפט העליון ב-2017, רוב ההפחתות במזונות בתיקי משמורת משותפת נעו בין 25% ל- 50% מהסכום שנפסק בתיקי משמורת בלעדית. שיעור ההפחתה המדויק נקבע על בסיס כל מקרה לגופו.
נישואין מחדש של בן הזוג המשמורן
מקרה של אם שנישאה בשנית יכולה להוות עילה להפחתת מזונות וכאשר כתוצאה מכך היא זוכה לבסיס כלכלי איתן יותר. מקרים מעין אלו נידונו בפני הערכאות השונות וקיימת פסיקה שמאפשרת הפחתת מזונות במקרים מעין אלו. גם מקרים של אב שנישא בשנית וצריך כעת לפרנס ילדים נוספים יכול להיות מוגדר בתור שינוי נסיבות מהותי המצדיק הפחתה של המזונות.
שינויים ברכוש ובזמני השהות
קבלת ירושה משמעותית או קבלת תקבולים כספיים לא צפויים של אחד מבני הזוג יכול להיחשב לשינוי נסיבות מהותי שעשוי להצדיק הפחתת מזונות ילדים במשמורת משותפת בהתאם לדין. כך גם שינוי מהותי ברמת השתכרות של אחד מבני הזוג לשעבר. שינויים בזמני השהות עם הילדים שמשפיעים על אופן חלוקת ההוצאות בין האב לאם גם עשוי להצדיק שינוי בדמי המזונות.
הגדלה של זמני שהות של הילדים אצל האב מביא לשינויים בגובה ההוצאות שהוא נדרש להוציא עליהם ובמידה ולא יתבצע הפחתת מזונות במשמורת משותפת הוא עשוי לשלם בכפל על הוצאות הילדים.
חשיבות הסיוע המשפטי בתביעת הפחתת מזונות בהורות משותפת
משמורת משותפת, שבה שני ההורים חולקים את האחריות לגידול ילדיהם, מביאה לגידול באחריות ובהוצאות של כל אחד מההורים הקשורות לגידול הילדים. כתוצאה מכך, ההוצאות של הורה עם משמורת משותפת גבוהות יותר בהשוואה להוצאותיו של ההורה שאיננו משמורן. לכן נוצרה המגמה של הפחתת מזונות בתיקי משמורת משותפת, כדי לאזן בנטל הכלכלי בין שני ההורים.
על מנת לשפר את סיכוייה של הבקשה להתקבל, חשוב מאוד להגיש אותה בליווי משפטי מקצועי של עורך דין דיני משפחה בעל התמחות בתיקי גירושין ותביעות מזונות.
שינויים בכושר ההשתכרות
עילה חשובה נוספת לבקשת הפחתת מזונות במשמורת משותפת היא כאשר חל שינוי מהותי בכוח השתכרותו של האב או בהכנסתו החודשית. הדבר יכול לנבוע מתאונת עבודה, מנכות או משינוי במקום העבודה והפחתת שכר או פיטורין. כאשר האב עצמאי יהיה עליו להוכיח כי העסק התחיל להציג הפסדים וכי הכנסתו כתוצאה מכך ירדה משמעותית.
מניעת ניכור הורי
במהלך השנים האחרונות התקבלו החלטות לגבי הפחתת מזונות בהקשר של רצון לשנות את הסדרי הראייה ועל מנת לעודד את הילד לראות את בן הזוג שאינו המשמורן הראשי. במקרים בהם הילד סרב לבקר את בן הזוג השני בוצעה הפחתה במזונות כדרך לעודד את קיום הקשר הרציף של הילד עם שני ההורים למנוע תופעות של ניכור הורי.
הגשת בקשה לבית המשפט
המבקש הפחית את גובה מזונות הילדים שנקבעו בדרך כלל יצטרך להגיש תביעה אל בית המשפט, מכיוון שלרוב לא תינתן הסכמה לכך מהצד השני. בתי המשפט נוטים לקבל תביעות להפחתת מזונות ילדים במשמורת משותפת, רק כאשר הטיעון הינו מדויק ומגובה בראיות ופסיקה הרלוונטית. על כן מומלץ להגיש את התביעה בליווי של עורך דין דיני משפחה המתמחה בתחום.
הדיון המשפטי
התרשמות של בית המשפט לגבי חוסר תום לב מצד המבקש, עלולה להוביל לדחיית התביעה. בכל תיק, בית המשפט את נסיבות המקרה לעומקן ודן אם די בשינוי שהוצג, על מנת לעמוד בנטל הראיה הנדרש לעניין שינוי דמי מזונות ילדים.
בתי המשפט קבעו בפסיקותיהם כי על השינוי להיות משמעותי ומתמשך ועליו להיות בלתי צפוי, כלומר שלא ניתן היה לצפות אותו מראש במועד מתן פסק הדין למזונות או בעת חתימת הסכם המזונות.
עמידה בתנאים מצטברים
כפי שמסביר עו"ד מיכאל פיינברג על הצד היוזם את הגשת תביעת הפחתת מזונות במשמורת משותפת לעמוד בשלושה תנאים מצטברים:
- להוכיח כי עקב השינוי המהותי לא יהיה זה צודק להשאיר את פסק הדין הקודם על כנו.
- להוכיח כי התביעה מוגשת בתום לב.
- בני הזוג השאירו אופן מפורש או כללי פתח לשינוי הנסיבות.
הפחתת מזונות במשמורת משותפת – סיכום
בשנים האחרונות חל שינוי בגישה להפחתת המזונות בתיקי משמורת משותפת בישראל. בעוד שלפי הדין העברי, האב האחראי הבלעדי לתשלום מזונות ילדים, בתי המשפט לענייני משפחה נוטים יותר ויותר לפסוק מזונות ילדים נמוכים יותר במקרים של משמורת משותפת. משרד עו"ד מיכאל פיינברג סייע להורים רבים בנושא זה וישמח לייעץ וללוות גם אתכם, עד השגת התוצאה הרצויה לכם.
לסיכום הנושא, המסגרת המשפטית לשינוי מזונות, הן מבחינת הפחתה שלהם והן מבחינת הגדלתם מצויה בחוק המזונות. ברמה המשפטית הנטל שמוטל על התובע להפחתת מזונות הוגדר בפסיקת בתי המשפט כ"נטל מוגבר" והמבקש את השינוי נדרש להוכיח את קיומן של נסיבות חדשות ומהותיות אשר מאירות באור חדש את פסק הדין הקודם.
לפי פסיקת בתי המשפט, משמורת משותפת אינה לכשעצמה שוללת את החובה לתשלום דמי מזונות. במקרים רבים של משמורת ילדים משותפת יש הפחתה של דמי מזונות ומעמידים אותה לפי שיעור של 25% לעומת מזונות שהיו נפסקים במצב הרגיל. במידה והאם מרוויחה יותר מן האב עשוי להיות פטור מלא כאשר כל אחד יכלכל את הילדים כאשר הם אצלו.
ישנם מספר נושאים אשר מהווים בסיס להפחתת מזונות בהתאם לפסיקה בשל שינוי בנסיבות. הללו כוללים שינוי לרעה במצב כלכלי, שינוי לרעה במצב הבריאותי, הולדת ילדים נוספים, ניכור הורי, שינוי במצב הכלכלי של האם ועוד כיוצאה באלה.
באופן עקרוני ההלכה החדשה חלה מאותו מועד ואילך בלבד על תיקים עתידיים ואינה חלה על תיקי מזונות סגורים. כלומר, אב במשמורת משותפת אשר בית המשפט כבר קבע את גובה תשלום המזונות שישלם, יצטרך לפנות לבית המשפט בבקשה להפחית את דמי המזונות בשל ההלכה החדשה והשינוי אינו מתקיים בתיקים סגורים.
כתוצאה מפסיקת בית המשפט העליון ב-2017, ניתן כיום להפחית מזונות ילדים קטינים בין הגילאים 6 ו- 15 בתיקי משמורת משותפת. זאת כאשר חלוקת הנטל הכספי בין ההורים מבוססת על היכולות הכלכליות ומקורות ההכנסה שלהם.
קביעת הפחתת מזונות בתיקי משמורת משותפת מבקשת לאזן בין הוראותיו של דין תורה לבין עקרון חלוקת האחריות השווה בין ההורים שחולקים משמורת משותפת. כדי ליישב את הקונפליקט הזה, רבים משופטי בתי המשפט לענייני משפחה בארץ, מנמקים את החלטותיהם על הפחתת מזונות בטענה כי חובת האב לזון את הילדים אינה חייבת בהכרח להתקיים באמצעות תשלומים כספיים, אלא ניתן למלאה באמצעות השתתפות פעילה בגידול הילדים ובכיסוי שוטף של ההוצאות הכרוכות בגידולם.
על אף המגמה הגוברת של הפחתת מזונות במשמורת משותפת באישור בתי המשפט לענייני משפחה בישראל, אין כיום רגולציה ברורה ומקיפה בדיני המשפחה השולטת בנושא זה. האב עדיין מחויב על פי חוק לפרנס את הילדים עד הגיעם לגיל 15, אולם בתי המשפט לענייני משפחה גילו נכונות לפרש חובה זו בצורה גמישה המאפשרת הפחתה במזונות הילדים במקרי משמורת משותפת. עם זאת, ההחלטה הסופית על הפחתת מזונות נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט, מה שמוביל לפסיקות שונות בנושא הפחתת מזונות באזורים שונים בארץ.
בעקבות פסיקת בית המשפט העליון, עלתה משמעותית האפשרות להפחית את המזונות. במקרים מסוימים, ייתכן שאב לא יידרש כלל לשלם מזונות אם הוא לוקח על עצמו את כל ההוצאות הקשורות לגידול הילדים בזמן המשמורת. אולם יש מקום לציין שהוצאות חריגות לא מכוסות במסגרת הנ"ל וששני ההורים המשמורנים מצופים לחלוק בהן.
